סקס בימי קורונה
אאל"ט בכל העולם המערבי, טרום הקורונה, בטח באירופה, מאזן הילודה שלילי; ר"ל, יותר מתים מאשר נולדים.
אאז"נ אחת הבעיות של חברות ביטוח המתמחות בפנסיה [ מבטחים, למשל ] היא קריסה כלכלית וכספית, מפני שאין מספיק צעירים המכניסים מספיק כסף לקופות המדלדלות. אשר על כן - היעלמות הסקס והחשק המיני מאפיין את החברה השבעה, חברה שאינה רואה בצאצא "קומודיטי", שאין בה תפיסות חברתיות רבות מעבר לערב ב"BAR" עם חברים מהעבודה.
תרבות הצריכה, שהיא בסיס הכלכלה המודרנית מבוססת על צריכת כל מה שלא צריך. דא עקא, על מנת לממן את ה"מתנות" הללו צריך הרבה כסף, וזוג עם ילדים מהמעמד הבינוני [ שהוא עיקר הצרכנים, כידוע ] לא עומד בה. אז מוותרים על ה"קומודיטי" שבלאו הכי לא מכניס כלום, אלא בעיקר גורר הוצאות, פיקוח ממשלתי וחברתי, סנקציות, עונשים. בניגוד לעבר, הלא ממש רחוק, והקיים גם לידינו, חרדים למשל , ובניגוד לתפיסות תרבותיות של המשך השושלת הגנטית [ שם המשפחה ]
האינדווידואליזם המודרני והפוסטמודרני רואים רק הסובייקט, כי אני יחיד, מיוחד, חד פעמי, ולא חובה שיהיה המשך לייחוד שלי. זה בעצם השיא של התפיסות הניטשיאניות של "על אדם" או של האקזיזנטציאליסטים של אמצע המאה העשרים.
שיא נוסף הוא כמובן תרבות "הנעורים" שמעודדות אנשים בוגרים להתנהג כאדוליסנטים [ גיל ההתבגרות] ויצרה "תעשיה" [שמו לב לבחירת תחום הרפואה חסר הצורך הזה וכינויו בשם 'תעשיה' ] - תעשיית היופי, תעשיית הנעורים ומה לא. כל זה עוד לפני הקורונה!
הקורונה כמו כל משבר ענק מחדדת כיוונים, מצבים קיימים, מגמות שייעלמו ועדיין שומרים עליהן. אז לא מזדיניים מגיל צעיר יחסית [ שנות העשרים + ] בגילי ה- 50 והלאה.. אם אין תחושה ממשית של "סוף עולם" הגוף לא מרגיש "צורך" אטאביסטי להמשך קיומו = סקס.